בואו נתייחס לפיל שלפעמים מופיע בחיינו האינטימיים ובמיוחד בחדר השינה, הפחד מלהביע רגשות ותשוקות. לאורך חיינו, החברה הכתיבה לנו המון דברים לגבי רגשות: יש רגשות נשיים מדי או לא מספיק גבריים, גברים אמורים לרצות משהו מאד מסויים ונשים אמורות לרצות דברים אחרים. למעשה לא רק הרגשות והתשוקות עצמם אלא עצם ההבעה שלהם מקבלת דימויים כאלו ואחרים. ובכן נחשו מה?
אנחנו כאן כדי לאתגר את הרעיון הזה ולטעון אחת ולתמיד שהבעת רגשות, לא רק שאינה סימן לחולשה/היעדר גבריות, ואינה ״חולשה נשית״, אלא היא העדות הטובה ביותר לחוזק ולאותנטיות שלך.
רבותי (וגבירותי), הגיע הזמן לנפץ את שלשלאות הדיכוי הרגשי!
הכרה ברגשות שלך לא אומרת שפתאום תהפוך למישהו אחר, או שהתדמית שלך תשבר (אלא אם טיפחת תדמית של רובוט…). קחו כל גיבור על, כל תבנית מצ׳ואיסטית שרק תרצו – קחו את… ג'יימס בונד! סופר-מאצ׳ו-שלא-היה-שורד-לרגע-בעידן-המי-טו (ובצדק!) – (ספויילר!)
אפילו אותו ניתן היה לתפוס בסיומו של הסרט ״בשירות הוד מלכותה״ בוכה ומתייפח.
כן, אין קשר בין גבריות לבין הסתרת רגשות. למעשה, הכרה ברגשות, ושיתוף שלהם יכולה להביא לטיפוח קשר עמוק יותר עם בת/בן הזוג, לפתוח חלון להבין את רצונותיהם וליצור אווירה של אמון. תאמינו לנו, אין דבר מושך יותר מבן זוג שמפנה לנו את תשומת הלב שלו, מזדהה ומגיב לצרכים הרגשיים שלנו בצורה מותאמת וקשובה ומוכן להיחשף בפנינו באותו אופן.
ומה עם הנשים?
מה, רק גברים צריכים ללמוד להביע רגשות?
אז זהו, שבניגוד לכל המיתוסים – הטמנת רגשות היא תכונה ששני המינים נוטים לאמץ…
גבירותיי, בואו נודה בזה: מגיע לנו יותר מסתם סיפוק הגוף. יכול להיות שהפרטנר/ית שלך בנויים אנטומית לעילא ולעילא, אבל בשביל זה את יכולה להסתפק בוויברטור חושני, או צעצוע מין איכותי אחר (יש לנו כמה, נשמח להמליץ!). כשרוצים למצוא את החלק שחסר לנו בפאזל המיני שלנו – אנחנו מהמרים על כך שלרב נמצא אותו טמון באינטימיות רגשית. ולא, לא לכל הנשים קל להיפתח.
כולנו גדלנו תחת אותן מוסכמות, ואף אחת, אבל אף אחת לא אוהבת לאמץ את תדמית ה״בכיינית״, ה״חופרת״, או הקריקטורה שמצטיירת לה בכל מופע סטנד אפ שני.
לכן המון נשים, על אף שמכירות בעצמן וברגשות שלהן, בוחרות להסתיר אותן. לא ״לנדנד״ לפרטנר עם רגשות, לא ״להטריד״ אותו, ובהקשר המיני – לא לאכזב אותו, או לא לשים לו רף שיגרום לו לפחד לאכזב אותך. זוהי טעות.
זה נכון שלא צריך רק לשחות כל היום בביצת הרגשות שלנו, ולפעמים הקפיצה למים וההתנסות היא הדבר הטוב ביותר. אבל זכרו דבר אחד חשוב: הבעת רגשות ושיתוף הרצונות שלך עם הפרטנר/ית יכולים להיות ממש כמו… כמו להוסיף שכבה נוספת של עונג לחדר השינה שלך.
נכון שזה אומר להיות פגיעים, אבל זה גם מאפשר צורה חדשה לחלוטין של חיבור. אז פשוט אל תפחדו לתקשר את הרצונות והצרכים שלכם.
איך להביע רגשות?
כמה שזה לפעמים מרתיע, זה בעצם ממש ממש פשוט: ראשית – פנו לעצמכם זמן. בחרו מקום שיהווה עבורכם מקום בטוח ונוח, שתהיה בו פרטיות, ושבו יחד. אם אתם כבר זמן מה יחד, אפשר להתחיל את השיחה בשאלה כמו ״איזו פעם אחת זכורה לי לטובה במיוחד״, ואם אתם חדשים בחיים זה של זו, התחילו בשאלה כיפית וקלילה כמו ״איזה מקום בגוף שלך אני הכי אוהב/ת?״. לאט לאט אפשר להתחיל לספר זה לזה מה עוד אוהבים.
לכו מהקל אל הכבד. ספרו קודם על דברים יותר מקובלים, והתקדמו לאט לאט אל דברים שנראים לכם יותר ״קיצוניים״. אבל אל תדלגו עליהם לגמרי, מעבר לזה שזה עשוי להיות יותר קשה ״להוסיף״ אותם אחר כך… יש מצב שתגלו שהפרטנר/ית שלכם לגמרי מקבלים את התשוקה הזו שלכם, ואולי אפילו חולקים אותה אתכם. וזה בסדר, מותר לצחוק במבוכה, מותר לקחת את הזמן. זיכרו, יש משהו מאד משחרר בלדעת איך לענג את הפרטנרית שלך, או בלדעת מה הפרטנר שלך לא אוהב. טיפ שלנו, אם יש לכם צעצועי מין אהובים תוכלו להראות אותם אחד לשנייה, או לבחור לכם צעצועים חדשים יחד (מוזמנים לאתר שלנו). אגב, לא כל דבר שמסקרן אותנו יהיה כזה עבור הפרטנר/ית. מאד חשוב גם לקבל מה שמספרים לנו בשלוות נפש, וגם לדעת שזה שסיפרנו לא אומר שזה מתממש אחד לאחד.
העיקר שתהיו שם יחד, בפרצי הצחוק, בלחיים הסמוקות כשמספרים משהו שאולי לא סיפרתם אף פעם, בהתרגשות, בקבלה ההדדית, בבריאות המינית שאתם בונים צעד צעד.
לסיכום נדגיש שמיניות בריאה מבוססת כמעט כולה על תקשורת טובה ופתוחה. אם נשתמש בדימוי מעולם המיניות, התקשורת הזו, היכולת לחלוק רגשות, רצונות, פנטזיות ותשוקות, היא חומר הסיכה ששומר על ההילוכים של מערכת היחסים פועלת בצורה חלקה, ומבטיח שהצרכים של כולם ייענו או לכל הפחות יקבלו הכרה. אפשר לקיים מערכת יחסים מינית, אפילו סוערת, בלי כנות, בלי חשיפה, בלי רגשות. נשאלת השאלה – האם אנחנו באמת רוצים מערכת כזו? האם לא מגיע לנו למצות את כל מה שהמיניות שלנו יכולה לעשות עבורנו?
בואו נזרוק הצידה את התפיסה הישנה של איפוק רגשי והחזקת ״פאסון״ מיותרת ונאמץ את החופש הרגשי שמתאפשר לנו, הן בחדר השינה ומחוצה לו!