כשהסתיו כבר מצמרר את העורף, ואנחנו מחליקים מתחת לשמיכת פוך בדיוק אז מגיע ה״האלווין״.
אותו לילה, ליל כל הקדושים, שבו מתחברים לחלקים הסמויים ביותר של רוח האדם.
רוחות, שדים, מסכות מפחידות, תלבושות יצירתיות, קישוטים משונים ו… ממתקים.
אז מה כל כך מיוחד בחג הזה? ואיך אפשר ״להכניס״ אותו אל חדר המיטות?
על המקורות של המנהגים השונים ועל ההיסטוריה של החג עצמו לא נדבר כאן (ברוך בורא הגוגל), אבל על דבר אחד נרחיב ונפתח:
התחפושות.
מה הקטע של התחפושות?
ואיך זה נהיה טרנד הו כה מגניב ביחסים האינטימיים שלנו?
מי מתחבא מאחורי המסכה?
אוסקר וויילד אמר פעם ״המסכה חושפת יותר מאשר הפנים עצמם״.
כשאנחנו רוצים לחגוג, אבל באמת לחגוג – לעוף על עצמנו בלי שום עכבה – אחת הפעולות הכי משחררות היא להתחפש.
כשאנחנו שמים על עצמנו מסיכה (בהאלווין, בפורים, בשוד בנק…) אנחנו לא עצמנו.
אנחנו לובשים פרצוף אחר, אישיות אחרת. וכך, כל מה שקורה באותם הרגעים יכול להתרחש בחופשיות, בלי מגבלות, בלי התנצלויות…
כשאנחנו מתחבאים מאחורי דמות אחרת – אנחנו מרשים לעצמנו להתגלות, להיות חופשיים, ליהנות.
שימו לב שהמון חגיגות, מהגדולות בעולם כוללות מסכות והתחפשות: קרנבלים, חגים, אירועים תהלוכות…
בכמה מאות השנים האחרונות, אגב, הן גם כוללות לרב כמות די רצינית של אלכוהול (לא, לא היהודים המציאו את ה״עד דלא ידע״), שהוא, כידוע – סימן מאד ברור לחיפוש אחר השחרור והפורקן.
לא סתם הרבה מאד מסיבות תחפושות מקבלות כיוון ואופי סקסי ולוהט. (במסיבות האלווין למבוגרים, אגב, ההמלצה שלנו היא במקום לחלק ממתקים – לחלק קונדומים טבעוניים או גלייד דאמס בטעמים… פחות משמין והרבה הרבה יותר כיף…).
כשהמסכות עולות, הבגדים יורדים…
ובמיטה? כשאנחנו מגיעים לתוך הזירה האינטימית, אנחנו לפעמים ממש ממש לחוצים. האם היא תחשוב שאני טוב? האם הוא יימשך אלי גם כשהבגדים ירדו? האם הקולות שאני עושה יגרו אותה או דווקא להפך? בא לי להתפרע, אבל מה אם הוא יחשוב שאני פרועה מדי? מה אם היא תחשוב שאני לא פרוע מספיק? איך הוא יגיב אם אוציא את הויברטור שלי?
המון המון שאלות, תהיות, רגעים של חוסר ביטחון…
כן, אנחנו מסתירים אותם מהפרטנר/ית (אגב, גם סוג של מסכה), אבל לא מעצמנו. וכולנו יודעים מה קורה כשהמוח והספקנות והמחשבות המטרידות מתערבבים לנו במשחק המקדים…
כאן אפשר להכניס לסיפור את משחקי התפקידים.
כן, ממש להתחפש.
אלו יכולות להיות תחפושות רנדומליות, חמודות/מצחיקות/מפחידות,
אלו יכולות להיות תחפושות סבב ״סיפור מסגרת״ שתחליטו עליו (בעל הבית והחדרנית, תלמידות בית ספר, ג׳ירפה ואריה, השוטרת והעציר הנמלט, האינסטלטורית והלקוח… פייר? כל זוג תפקידים (או יותר.. תהנו!) שייצור לכם סיפור.
אלו גם יכולים להיות תחפושות מעולם הקינק והדארק (במיוחד לפני האלווין…).
מה שעושה לכם את זה.
אפשר גם פשוט לחבוש מסיכה – וקונדום, ולקרוא לזה ״לבוש לאירוע״.
תחפושת חדשה – תעלים את הבושה
היופי בלבישת צורה שונה, הוא שבהתאם לתחפושות תוכלו באמת ללכת יותר רחוק ממה שלרב אתם מרשים לעצמכם.
הן באקטים עצמם, והן בנושא ה״אקססוריז״ למיטה.
כשאת לבושה כמו חיה חמודה – זו לא את נוהמת שם בחופשיות – זו הדמות שלך…
את יכולה לראות אם זה עושה לו את זה, או שפחות – ובפעם הבאה כשתהיי ״את עצמך״ לא תצטרכי לתהות איך הוא יגיב…
כשאתה לבוש כמו עבד המחכה למלכה שלו – לא נדרש ממש להוכיח לה שום דבר – אתה יכול להיות שם, ולהרגיש בדיוק מה מהלך העניינים. אחר כך כש״תחזור לעצמך״ כבר תכיר עוד נדבך בתשוקות ובגירויים של זוגתך.
בנוסף, נשים וגברים רבים מדווחים שהם מתים להתנסות בצעצועים חדשים, אבל מרגישים ״פאדיחות״ להציע את זה לפארטנר/ית שלהם.
גם כאן התחפושת יכולה לסייע –
כמה הרבה יותר קל לדמות של אריה לשלוף ויברטור בצורת ברווז גומי, או פינגווין…
כמה הרבה יותר קל למלצר או מלצרית להציע ל״לקוחות״ להתנסות בכל מיני אביזרים חדשים (גלייד דאמס בטעמים, קונדומים טבעוניים, צעצועים אנאליים ועוד…).
כן, תחפושות ומסכות מאפשרת לנו לשחרר לחצים, דיעות קדומות וביישנות שאימצנו לנו.
הם מאפשרות לשים את כל אלו בצד, ולתת לנו כמה רגעים של להיות בתוך הסיטואציה בלי שום חשש. ברגעים האלו הנסיכה יכולה להפוך לאלילת מין, הגבר המצ׳ואיסטי יכול להפוך לעדין, והביישנים והביישניות יכולים להראות את אמנותם האינטימית.
כולם יכולים להשתחרר, ליהנות ומייד בסוף הערב (או בוקר, אם היה עוד יותר מוצלח אפילו) ללבוש בחזרה את הפרסונה הרגילה שלהם, ולחזור לחיי היומיום, עם מזכרת נעימה של משחק חושני שישאיר חיוך קטן ושובבי סמוי על הפנים.